שבר במרפק
ד״ר קיש מנתח אורתופדי – שבר במרפק
המרפק מורכב משלוש עצמות. שתי עצמות אמה (רדיוס=חישור, אולנה=גומד) ועצם הזרוע (הומרוס)
המרפק מאפשר תנועה של כיפוף וישור לאמה ומאפשר תנועה ייחודית של סיבוב האמה. תנועות אלו חשובות לתנועה במרחב של היד ומאפשרות יחד עם פרק הכתף ושורש היד להביא את כף היד לכל מקום במרחב ובכל מנח .
תנועות אלו מושגות בזכות המבנה המיוחד והמורכב של המרפק.
שבר במרפק, באחד או יותר מהעצמות המרכיבות את המרפק יכולים לגרום להפרעה קשה בתפקוד היד.
שבר במרפק הינה הגדרה כוללת למספר רב של סוגי שברים השונים זה מזה בדרגת החומרה, בסוג הטיפול ובמהלך השיקום.
במקרה של שבר במרפק יש צורך בשמירה על מבנה אנטומי מדוייק של כל חלקי הפרק כדי להשיג תנועה מלאה. לכן שברים במרפק יזדקקו לרוב לניתוח להחזרה מדויקת של חלקי השבר.
הקיבוע של שברים במרפק חייב להיות יציב כדי לאפשר תנועה במרפק מיד לאחר הניתוח. חוסר תנועה לזמן ממושך (קיבוע בגבס לזמן ארוך) יכול למנוע השגת טווח תנועה פונקציונאלי במרפק לאחר הניתוח.
ד״ר קיש מנתח אורתופדי מטפל בשברים במרפק. שבר במרפק יכול להיות פשוט יחסית לטיפול כמו שבר שני חלקים של האולקרנון אותו ניתן לקבע אפילו בעזרת שני מסמרי נירוסטה וחוט נירוסטה ועד שבר המורכב ממספר חלקים של עצם הזרוע המרוחקת. שבר כזה יצטרך ניתוח וקיבוע ע"י שתי פלטות וברגים ולפעמים גם שלוש פלטות.
לאחרונה חלה התקדמות עצומה במישתלים ובניתוחים לתיקון שברים אלו. פותחו פלטות הבנויות בהתאמה אנטומית מדויקת למרפק. פלטות אלו משתמשות בפיתוח חדש יחסית של ברגים "ננעלים"- ברגים המתברגים גם לעצם וגם לפלטה עצמה לקבלת יציבות מקסימאלית. השימוש בפלטות אלו מאפשר להימנע משימוש בגבס לאחר הניתוח ולהתחיל טיפולים בפיזיוטרפיה מיד לאחר הניתוח.
יש לזכור כי גם לאחר הטיפול המוצלח ביותר לשבר מורכב במרפק תתכן הגבלה בתנועה. השאיפה היא להגיע לטווח מרבי ושימושי של המרפק .
מהלך השיקום לאחר שברים במרפק הוא ארוך ונע בין שלושה חודשים לחצי שנה ויותר.
אולקרנון
האולקרנון הוא ה"בליטה" האחורית בעצם האולנה שניתן למשש באזור המרפק. שבר באולקרנון יכול להיגרם מחבלה ישירה או נפילה כאשר שריר הזרוע מושך בחוזקה וגורם לשבר ניתוק של האולקרנון.
שברים אלו הם תוך פרקיים ולכן כל שבר עם תזוזה יצטרך טיפול ניתוחי.
בשברים פשוטים ( בד"כ שברי המשיכה) ניתן בניתוח לקבע את השבר ע"י שני מסמרי נירוסטה ולולאת נירוסטה או בפיתוח האחרון – קיבוע ע"י מסמר תוך לשדי.
שברים מרוסקים יותר – בר"כ אלו שנגרמו מחבלה ישירה- יקובעו בניתוח ע"י פלטה ייעודית המותאמת אנטומית למבנה האולקרנון.
לאחר הניתוח בד"כ אין צורך בגבס, היד נתמכת במתלה כאשר יש צורך להתחיל תרגול הנעה של המרפק כבר לאחר מספר ימים.
שבר תוך פרקי בעצם הזרוע המרוחקת
שברים אלו נגרמים לרוב מחבלה ישירה וכוללים את החלק המקורב של המרפק. אלו שברים תוך פרקיים ורובם המוחלט זקוק לניתוח לרדוקציה פתוחה של חלקי השבר וקיבוע פנימי ע"י פלטות.
בחלק מהניתוחים לתיקון שברים אלו יש צורך בביצוע חיתוך של האולקרנון כדי לאפשר חשיפה מירבית של כל חלקי השבר. לאחר החזרה אנטומית מדויקת של כל חלקי השבר יש צורך בביצוע קיבוע של השברים למקומם. קיבוע זה נעשה בד"כ ע"י שתי פלטות אנטומיות המותאמות בדיוק למבנה המרפק. מדובר בפלטות מטיטניום הבנויות כדי להתאים באופן מדוייק למבנה העצם באזור השבר. את הפלטות מקבעים למקום בעזרת ברגים הננעלים גם אל הפלטה וגם אל העצם. מבנה זה מאפשר יציבות מקסימאלית.
את האולקרנון שנחתך במהלך הניתוח מקבעים ע"י פלטה נוספת או מסמר תוך לשדי.
גם כאן השאיפה היא להתחיל תרגולי תנועה של המרפק כבר לאחר מספר ימים ולכן בד"כ אין שימוש בגבס והיד נתמכת במתלה בלבד.
שבר בראש הרדיוס=חישור
ראש הרדיוס הוא מבנה בצורת דיסקית הנמצא במרפק ומאפשר תנועות רוטציה של האמה. ראש הרדיוס משמש גם כמייצב של המרפק.
שבר בראש הרדיוס נגרם בד"כ מנפילה על יד מושטת. השבר יכול להיות פשוט או מלווה בפריקה של המרפק.
שברים ללא תזוזה מטופלים ללא ניתוח כאשר הטיפול הוא מיתלה ותנועה מוקדמת.
בשברים עם תזוזה יש צורך בביצוע ניתוח לתיקון השבר.
כאשר השבר הוא פשוט ניתן לאחר החזרה אנטומית לקבע את השבר ע"י ברגים.
בשברים מרוסקים כאשר המרפק יציב ניתן לפעמים לבצע כריתה של ראש הרדיוס וכאשר המרפק אינו יציב יש צורך בהחלפת ראש הרדיוס בתותבת אנטומית המוכנסת במקומו של ראש הרדיוס.
השאיפה היא להתחיל תרגולי תנועה של המרפק כבר לאחר מספר ימים ולכן בד"כ אין שימוש בגבס והיד נתמכת במתלה בלבד.
מרפק לפני ניתוח :
מרפק אחרי ניתוח :
